חוויות מהכנס הראשון שלי

אם טרם שמעתם, קראתם או התעדכנתם, את הסמסטר האחרון העברתי בונציה בתוכנית לחילופי סטודנטים. 
לפני יציאתי לתוכנית קראתי שאחת השחקניות האהובות עלי מגיעה לכנס מד"ב ופנטזיה בלונדון בתקופה שבה אני שוהה בונציה. 

השחקנית הזאת היא פלישה דיי. אם אינכם יודעים מי זאת פלישה דיי, אני לא מופתעת שהרי היא לא שחקנית מוכרת. היא שיחקה ב"באפי" (כן, ציידת הערפדים) אך אפילו שם תפקידה לא היה גדול, היא שיחקה בפרוייקט האינטרנטי של ג'וס ווידון ואחיו "ד"ר הוריבל" והופיעה גם ב"אאוריקה" בשתי העונות האחרונות אך התפקיד הכי מפורסם שלה הוא לא בטלוויזיה (ולא, גם לא בקולנוע) אלא בסדרת אינטרנט שרצה כבר 5 עונות בשם "The Guild". הסדרה מספרת את סיפורה של קודקס (בגילומה של פלישה) גיימרית שמשחקת עם חבורה של אנשים שאף פעם לא פגשה ומבלה יותר מדי שעות מול המחשב ומעט מדי שעות בהתמודדות עם החיים. הסדרה נפתחת בנקודה שבה הפסיכולוגית של קודקס מתייאשת ממנה, אחד הבחורים שאיתם היא משחקת מחליט להופיע על סף דלתה ודברים חייבים להשתנות. 

למרות שאינני גיימרית בעצמי מצאתי את הסדרה מצחיקה ומעניינת ואת ההזדהות עם הדמויות קלה. במהירות השלמתי 5 עונות מאוד קצרות בyoutube ועם הזמן גיליתי על כל פועלה של פלישה דיי. היא לא רק מככבת בסדרה היא גם התסריטאית וגם המפיקה ובעקבות הצלחת הסדרה היא כתבה וכיכבה בסדרה נוספת בת עונה אחת "Dragon Age: Redemption" וכעת יש לה ערוץ יוטיוב חדש עם חומר מקורי שהיא מפיקה וסדרה אחת נוספת שבה היא מככבת "The Flog". 

וככה במהירות ובקלות התמכרתי לכל דבר פלישה דיי. זה לא כזה מפתיע, זה קורה לי עם סדרות, יוצרים ושחקנים כל הזמן אבל לעקוב אחרי פלישה זה כמו משרה מלאה, מכיוון שכל התוכן הוא מקוון ויש כל הזמן תוכן חדש. בכל אופן, כאשר הבנתי שיש לי הזדמנות לפגוש אותה פנים מול פנים לא תכננתי לוותר על ההזדמנות ולמרות שלא מיהרתי ישר להזמין כרטיס ולנסוע, בסוף עשיתי זאת. 

עם טיסות זולות בתוך אירופה (ממש זולות!) עם הוסטל זול (שהתגלה כטעות כי היה מאוד רחוק מהמלון שבו התרחש הכנס) ועם כרטיס כניסה מאוד יקר לכנס (אבל כמה פעמים יוצא ללכת לאירוע שכזה?) נסעתי.

לכנס קראו Inva2ion שכן הוא היה השני במספרו והוא חגג את הנשים של ז'אנר המד"ב והפנטזיה. 
השחקנים (בכנסים הם מכונים "אורחים") היו:
אלייז'ה דושקו שמוכרת בתור פיית' מבאפי, אקו מדולהאוס וטרו מ"המירוץ לאתמול"  (Tru Calling)
Dichen Lachman (לא בטוחה איך לתרגם את שמה, תסלחו לי) שגילמה את סיירה בדולהאוס. 
Elyse Levesque שגילמה את קלואי בסטארגייט יוניברס.
אליינה הופמן שגילמה את תמרה ג'ונסון בסטארגייט יוניברס אך גם מוכרת בתור הקנרית השחורה בסמולוויל.
אלסנדרה טורסאני שגילמה את זואי בקפריקה וכעת ניתן לראות אותה בסדרה האינטרנטית "Husbands".
איימי אוקודה שמגלמת את טינק ב"The Guild".
רובין ת'ורסן שמגלמת את קלרה ב"The Guild". 
ואהרון דאגלס שגילם את הצ'יף בבטאלסטאר גלקטיקה. 
אל הכנס הגיע בהפתעה גם ג'ונתן וודוורד שזכור בתור הבחור המת שבאפי שוחחה איתו בפרק "שיחות עם אנשים מתים" או לפחות, ככה אני מכירה אותו. 

אל לונדון הגעתי בחמישי בבוקר ויצאתי לטייל, כפי שאתם אולי זוכרים כבר הייתי בלונדון בעבר, אז לחזור על אותם אתרים תיירותים היה קצת מיותר וביליתי את זמני בשופינג וסעודה במסעדות שונות (זה לא הזמן והמקום להרחיב על כך אך אם יש משהו שחסר בונציה זה בדיוק שני הדברים הללו אז כשיצאתי ממנה, ניסיתי להנות מהיתרונות הללו של העיר הגדולה). 

בשישי אחה"צ התחיל הכנס, הגעתי יחסית מאוחר בידיעה שברגע שאגיע עדיין יהיה לי זמן מת וכך היה. 
בהתחלה היה עלי להמיר את כרטיס הכניסה בתג ואח"כ קניתי כרטיסים לצילומים עם פלישה, איימי ורובין בבוקר למחרת (כן, הכל בכנסים עולה כסף וכן זה הכל מאוד יקר) ואפילו קניתי תמונה של פלישה כדי שתחתום עליה (מכורה? אני? מה פתאום).

הכנס התחיל בטקס פתיחה שבו מארגן האירוע - שון הארי נאם ואז הציג את כל השחקנים והם בתורם נאמו נאום קצר, פלישה דיברה על הנעליים שרכשה בטופשופ באותו הבוקר ולעומתה איימי נזפה בשון על שלא הודיע לה מראש שתצטרך לשאת דבריה, זה היה קצר אך מבדר. 
אחרי הטקס הייתה מסיבה בנושא טוגה רומאית והופתעתי מכמות האנשים שטרחו והתחפשו, התרשמתי מאלו שאילתרו ובעיקר רקדתי ונהניתי. הכרתי מעט אנשים באותו ערב אך כולם היו נחמדים והמסיבה הייתה נהדרת (ואני לא טיפוס של מסיבות). 

בבוקר למחרת מיהרתי להגיע לצילומים בזמן והגעתי חצי שעה לפני. באולם הגדול והמרכזי הקרינו פרקים שונים שבהם פלישה השתתפה, אם אינני טועה באותו הבוקר זה היה פרק של הסדרה "על טבעי" בתפקיד שכתבו בשבילה ושודר בעונה האחרונה ששודרה. החוויה של לשבת באולם מלא אנשים שצוחקים מאותן בדיחות שאנשים בדר"כ לא מבינים הייתה מדהימה!

בכל אופן, הזמן לצילומים הגיע אז הלכתי והמתנתי בתור שהיה קצר (למזלי יצא לי שחווית הכנס הראשונה שלי היא בכנס מאוד קטן יחסית אז הכל היה מאוד אינטימי והתורים היו קצרים). פלישה הייתה הראשונה להצטלם (מתוך שלוש שחקניות דה גילד) והיא הייתה ממש מקסימה. 
היא עברה דרכנו, העומדים בתורים, ושוחחה עם כל מי שנקרה בדרכה, התבדחה עם החדר ויצרה אווירה טובה. כשהיא נעמדה להצטלם אז כל אחד שבא להצטלם איתה זכה לחילופי דברים קצרים ובין לבין היא גרמה לכולנו לצחוק. 

כשהגיע תורי הייתי ממש לחוצה ומצאתי שהפעולה הפשוטה של לדבר היא פתאום מאוד מאתגרת. היא החמיאה לי על השמלה והודיתי לה, הצטלמנו והודיתי לה שוב, זה בטח היה נראה נורא מוזר מהצד. התמונה יצאה מגוחכת כמו שאני הרגשתי לחוצה, אבל זאת תמונה מצחיקה! הנה היא: 

אחריה הצטלמתי עם איימי, ממנה כבר לא התרגשתי והיא הייתה ממש חמודה. היא גם החמיאה לי על השמלה וערכנו דיון קצר על בגדים כי זה כיף. והנה התמונה איתה:

רובין הייתה ממש חמודה והייתה יותר נמוכה ממה שחשבתי (איימי גם נמוכה אבל את זה כבר ידעתי, רובין הפתיעה). 
היא הייתה ממש חברתית והכי נגישה ובסוף הכנס, לפני שעזבתי באתי להגיד לה שלום ואפילו זכיתי לחיבוק פרידה. :) 
הנה תמונה עם הקדשה שנראתה ממש מגניבה עד שגיליתי שכמעט כולם זכו לשורה הזאת: 

אחרי הצילומים היו השיחות בהן השחקנים יושבים ומדברים והקהל שואל שאלות. לא תכננתי להכנס לשיחות של שחקנים שאני לא מכירה אך בפועל מצאתי את עצמי יושבת מרותקת בכל שיחה ושיחה. בין אם הכרתי את עבודת השחקן או לא זה היה מעניין לשמוע את הצד שלהם של הסיפור ורוב השיחות גם היו מלאות בהומור אז היה מצחיק. 

בערב של היום השני התקיימה תחרות תחפושות שהפתיעה אותי. לא הפתיע אותי שאני לא מזהה את רוב התחפושות (זיהיתי את סטימפאנק שר הטבעות, טאליס מדרגון אייג' ושתי דמויות מקיל ביל..נראה לי שזהו. D:) אך הפתיע אותי כמה מושקעות היו התחפושות, כמה הכל נראה ממש טוב וכמה שהמחופשים נכנסו לדמויות והציגו את עצמם בתוך התפקיד. האורחים היו השופטים והמנצחים היו בערך כולם. נראה לי ש95% מהמתחרים אם לא כולם זכו בפרס כלשהו, אפילו הייתה אחת שקיבלה "פרס פלישה" שאילתרו במקום כי פלישה ממש רצתה שהיא תזכה מכיוון שהיא התחפשה לאמא של טאליס מדרגון אייג' (טאליס היא דמות שפלישה יצרה וגילמה בסדרה ובמשחק..ולא נראה לי שמישהו בשולחן השופטים הכיר).

אחרי התחרות הייתה מסיבת "הוגוורטס" ושוב הופתעתי מכמות האנשים בעלי עניבות וצעיפי גריפינדור אך בכל זאת, אנחנו בלונדון אז איך לא? במסיבה הזאת נכחו כל האורחים למעט אלייז'ה דושקו שלא כ"כ שיתפה פעולה. כל השחקניות האחרות רקדו איתנו, שתו ונשארו על הרחבה לכמה שעות. רובין וDichen נשארו כל הלילה ועברו לתמונות פלאפון של שכרות עם המעריצים ושוטים של אבסנט אבל האחרות התחילו להתקפל בהדרגה מחצות והלאה. 
המסיבה הייתה מוזרה אך מושלמת, ממוזיקה רגילה לשירי הכנסים הקבועים עם צעדי ריקוד שידועים לכל מי שבא לכנסים קודמים (אני למדתי את הרוב במסיבה ערב לפני, האורחים למדו באותה המסיבה). מלימבו הזוי לקפיצות במקום שאני לא יודעת מי באמת מחשיב כריקוד..הכל מהכל. בעיקר? כיף. 
קצת מוזר, בכל זאת תחשבו שאחד מהאנשים שאתם הכי מעריצים עומד ורוקד איתכם? קצת שבירת דיסטנס כזה, הזוי. 

במהלך המסיבה ותחרות התחפושות הכרתי המון אנשים בני גילי, בעיקר מאנגליה אך גם ממדינות אחרות. אנשים מקסימים באמת עם אותה הערצה כמוני ואותה הנאה מהכנס (גם אם זה העשירי שלהם, זה לא הופך לפחות כיף ככל שהולכים ליותר, מסתבר). כששוחחתי עם אחת הבנות, הבעתי את אכזבתי מהתמונה השוקיסטית שלי עם פלישה והיא עודדה אותי ואמרה שאני יכולה להצטלם שוב מחר בבוקר, כפי שהיא הולכת לעשות וכך היה. 

בבוקר למחרת הגעתי מוקדם כדי למצוא פלישה מעט מעוצבנת, אך עדיין לבבית. כשעמדתי בתור (מאחורי ד"ר הוריבל חמוד) הבנתי שאני לא אצליח לעמוד נורמלי לצידה ושוב אצא עם תמונה מובכת והחלטתי ללכת על משהו אחר - תמונת פרצוף מטופש, משהו שעם השהיה בחו"ל והתמונות הרבות שאליהן הצטלמתי למדתי לעשות ממש טוב. D: כשהגיע תורי ביקשתי ממנה להצטלם בפרצוף מטופש, לקח לה שנייה להבין מה אני רוצה אבל היא הבינה, הסכימה ויצאה התמונה שמאז אני מראה לכל אדם שנקרה בדרכי בין אם מעניין אותו והוא יודע מי זאת פלישה ובין אם לא: 

לאחר מכן היו שוב שיחות עם האורחים, בהרכב שונה מהיום שלפני כשהראשונה (טכנית זאת השנייה, אבל לא משנה) הייתה עם אלסנדרה, אהרון וג'ונתן וודוורד שהצטרף במסיבה בלילה לפני והשלשה הזאת חגגה פחות או יותר עד לשיחת הבוקר שלהם. שיחת הבוקר הייתה מאוד מבדרת ומלאת אלכוהול ונגמרה בCommunion. מונח נוצרי שאני לא אסביר כי אני באמת לא מבינה בזה אבל היה יום ראשון בבוקר וממה שאני מבינה בדר"כ בזמן זה בכנסייה יש את המנהג של טעימת פת לחם, שתיית יין והצטלבות מול הכומר או משהו כזה. גרסת הכנס הייתה הרבה יותר בוטה והתחילה באהרון שמגיש למישהו פרינגל (כמו תפוצ'יפס) לאחר מכן אותו אדם ממשיך לאלסנדרה שמוזגת לו שוט של משהו ישר לפה (אני רוצה להגיד וודקה אבל נראה לי שזה היה משהו יותר חזק..) ולאחר מכן מגיעים לג'ונתן שגם עושה סימן צלב עם אלכוהול על פני האדם שעובר בתחנות וגם מיקם את המיקרופון ברוכסן מכנסיו (כלומר, ג'ונתן עומד עם מיקרופון במכנסיו, כן?) האדם שעובר את התהליך הזה מתכופף לעבר המיקרופון ועושה כבחירתו, מוזמנים לדמיין אך רובם פשוט אמרו "הללויה". 

ה"שיחה" הזאת ערכה הרבה יותר מהמתוכנן מה שגרם למארגן האירוע, שון ללחץ רב אך שחקניות הגילד - איימי ורובין, שעלו לאחר מכן הרגישו ממש בנוח לעשות שיחה קצרה בזמן המועט שנותר להן. מהשיחה שלהן גיליתי בעיקר שהן חברות ממש טובות במציאות, שזה שילוב די מפתיע ושהן גרות בשכנות. רובין היא קצת אמהית כלפי איימי ומבשלת לה ארוחות ערב רבות. 

השיחה האחרונה של היום הייתה של אלייז'ה ופלישה וכמובן הייתה השיחה הגדולה של הכנס, אני לא חושבת שהיה אדם אחד שלא נכח באולם. השאלות הופנו ברובן לאלייז'ה והיה מעניין לשמוע כל מיני סיפורים כמו על עבודות ההתנדבות שלה מסביב לעולם, הכושר המטורף שהיא נמצאת בו (השתתפה בטריאטלון בלי להתאמן והביסה את ג'ניפר לופז) ובעיקר על העבודה בתעשייה: כמה היה לה קשה עם "המירוץ לאתמול" וכמה היא לא הייתה מרוצה מהסדרה ואיך שהעלילה התפתחה, זה פרוייקט שבמבט לאחור היא לא גאה בו ובזה שהיא לקחה בו חלק. בנוסף היא ציינה כמה שהדברים השתבשו והשתנו בין התכנון של ג'וס ווידון לדולהאוס ומה שהרשת איפשרה להם לעשות וגם כמה היא נהנתה לעבוד (באמת!) ב"מעודדות צמודות". לאחר מכן פלישה שיתפה שהיא שיחקה ב"מעודדות צמודות 2" ועכשיו אני חייבת לצפות בסרט הגרוע הזה שוב. גם פלישה נהנתה מצילומי הסרט למרות שזה דרש המון מאמץ פיזי והיא אמרה שהפרוייקט שהיה לה הכי קשה מבחינה פיזית היה דרגון אייג'. 

במקרה של פלישה הופתעתי לגלות שהיא ממש חוששת מטיולים במדינות עולם שלישי (אלייז'ה עובדת על לקחת אותה לאפריקה אבל היא באמת ממש חוששת) וכמה היא מפחדת ממים ואיננה יודעת לשחות! אחרי שסיפרה זאת מיד נשאלה למה היא כתבה את עצמה נדחפת לבריכה בקליפ האחרון שהוציאה לדה גילד "I'm The One That's Cool" והיא הסבירה משהו שבאמת תהיתי לגביו - ג'ד ווידון שכתב איתה את השיר וביים, לקח את הקליפ לכיוון הזה. היא תכננה שיר וקליפ שונים לגמרי והוא משך לכיוון ההמנון לגיק והקליפ הכמעט לחלוטין בנאלי (אני אישית מכורה לשיר, הוא מאוד קליט אבל פחות אוהבת את הזעם שטמון במילים ואת מעשי הבריונות השחוקים שמוצגים בקליפ..הסוף מגניב), בכל מקרה זה היה מעניין. 

היה מצחיק לשמוע את פלישה מדברת על ימיה בבאפי ואיך היא וכל שאר הפוטנציאליות (אם ראיתם תבינו, אם לא..זה לא באמת משנה, הן היו קבוצה של שחקניות שבאו לתפקיד אורח בפרקים האחרונים בסדרה) היו מסתכלות על שרה מישל גלר ועל אלייז'ה בהשתאות, לא היו מעזות להתקרב אליהן ולא מאמינות כמה בקלות הן לומדות את הצעדים של סצינות הקרב. פלישה בזמן הזה התיידדה עם אליסון האניגן (ווילו בבאפי ולילי ב"איך פגשתי את אמא") ולמדה ממנה לסרוג, הן עדיין חברות טובות. 

אחרי השיחה הלכנו לחכות לחתימות. לפני החתימה הייתי אמורה לאסוף את התמונה שלי עם פלישה של אותו הבוקר אבל התור היה ארוך והיה קצת בלבול ויצא שהייתי צריכה לעמוד פעמיים בתור ומכיוון שסשן החתימות היה לי יותר חשוב מאשר שהיא תחתום לי על התמונה הזאת ספציפית, פשוט הלכתי עם התמונות מהיום הראשון לעמוד בתור לחתימה. כשעמדתי בתור התיידדתי עם בריטית חביבה שהסבירה לי בדיוק איך הדברים הולכים לעבוד, באיזה סדר השחקנים יושבים, על מה אני מחתימה את השחקנים שאין לי תמונות איתם, למה כדאי לי שיכתבו לי הדגשה ולמה לא ואח"כ פשוט שוחחנו על כמה זה מלחיץ, מעט מביך ועל הרצון העז לפתח שיחה ולא סתם לקבל חתימה ולעבור הלאה. 

הראשונה לחתום הייתה אלייז'ה ולא ביקשתי ממנה הקדשה מה שגרם לי לעבור הלאה מאוד מהר ולכן החלטתי לבקש הקדשה מכל מי שעברתי אחריה וכך אחת, אחת שאלו אותי לשמי, ניסו להבין איך מבטאים אותו ומהיכן הגעתי. עם איימי ורובין שוחחתי מעט כי הן זכרו אותי מהצילומים יום לפני ומהמסיבה וכשהייתי אצל איימי גם הגיע בחור שנעמד, החזיק דף שאני רואה את צידו האחורי בלבד ואמר לאיימי "What do you think? Is it her? I think it is!" הוא כמובן התבדח וזיהה שזאת אני בתמונה עם פלישה שהחזיק בידו, מסתבר שהייתי היחידה שלא חיכתה בתור לקחת את התמונה שלה מאותו היום אז הם באו למצוא אותי כדי שאוכל להחתים אותה! זה היה משעשע והייתי ממש מרוצה מהתמונה. 

כשהגעתי לפלישה הראתי לה את שמי, כתבו לנו אותו על פתק שאותו אנחנו מביאים להם יחד עם התמונה וביקשתי ממנה לנסות להקריא, היא הקריאה כמו שרוב האנשים הלא ישראלים שפגשתי קוראים לי (משהו בסגנון אָלֶיית) ושאלה מאיפה אני, מה משמעות השם וכו'. אח"כ היא הסתכלה בתמונה שלנו וצחקה, שאלה אם גם אני מרוצה ממנה ואמרה שהחולצה שלי מתאימה לרקע (לפעמים אני חושבת שגם הם מנסים למצוא על מה לדבר במפגשים הקצרים הללו). אני הזכרתי סיפור חוזר שלה שבו היא תמיד מציינת את ישראל (על דיוידי שהיא שלחה לארץ אחרי העונה הראשונה של דה גילד ואני חייבת להגיד שבשלב הזה אני ממש מסוקרנת מי המעריץ הישראלי שהכיר את פלישה דיי אחרי עונה אחת של הסדרה ואפילו הזמין את הדיוידי! אם אתה קורא פוסט זה במקרה - תגיב, בבקשה.) וזה יצא קצת לא נכון אבל בסוף הכל הובהר, אנחנו אוהבים את ישראל, זה כל מה שחשוב.

אחרי החתימות היה את טקס הסיום שהיה קצת מרגש, במיוחד בשלב ששון (מארגן האירוע) דיבר על פלישה ועל איך הוא חושב שהיא הולכת לשנות את האינטרנט והטלוויזיה ובעתיד יכתבו עליה ספרים (גם אני חושבת ככה, אגב) והיא קצת בכתה מהתרגשות ואח"כ הוא הציג את אלייז'ה וסיפר כיצד הגיב כשראה אותה על המסך בפעם הראשונה בבאפי, היא לא אהבה את זה וביקשה שלא יעשה זאת שוב לפניה (אופס..) אך הכל נגמר בנעימים.

לאחר מכן התחילה המסיבה, רקדנו גם כשלא ממש רקדו, עד שכולם התחילו לרקוד. רובין וDichen המקסימות התייצבו שוב על הרחבה והצטלמו עם מעריצים, שתו עם מעריצים וממש נהנו. פלישה, אלייז'ה, איימי ואחרים ישבו בבר מכונסים בתוך עצמם וגם עלו לישון די מוקדם אך עדיין, היה מושלם. 

עזבתי את המסיבה די מוקדם כי הייתי צריכה לצאת לאוטובוס שיקח אותי לשדה התעופה בסביבות 4 לפנות בוקר, עוד לילה נטול שינה בסופ"ש נטול שינה אך היה שווה כל רגע. נפרדתי מכל חברי החדשים ויצאתי לדרך. 

מאז עבר חודש וחצי והמון המון חוויות, פרידות מחברים ממש טובים, סיום סמסטר מדהים, טיולים באיטליה, חזרה לארץ וחזרה לשגרה ועדיין הרצון לחזור לכנס נוסף ולא לשכוח אף רגע מהחוויה המדהימה כ"כ חזק. 
אם גם אתם מעריצים סדרה בז'אנר המד"ב והפנטזיה, אם גם השחקנים האהובים עליכם מגיעים לכנסים באירופה אני ממליצה בחום לברר, לחסוך ולנסוע. שיכנעתי חברה אחת ללכת לכנס של ד"ר הו והיה לה מדהים וזאת אומנם הוצאה כלכלית ממש גדולה (טיסות, מלון וכל דבר בכנס שעולה כסף..) אבל זה שווה את זה. ואם אתם יוצאים לכנס של Starfury (ששון מארגן) אשמח להמליץ ולפרט על סוג הכרטיס המומלץ, לינה והוצאות אחרות ולתת קצת טיפים מניסיוני. 

ובלי קשר, חזרתי עם סיכות! משהו קטן אך אני בטוחה שכמה מקוראי ישמחו לקבל במתנה סיכה של אהרון דאגלס או אחת מהבנות מSGU או פלישה דיי או Dichen מדולהאוס כל שעליכם לעשות זה להגיב לפוסט זה, מה שמתחשק לכם - מה חשבתם על הפוסט או על החוויה או כל דבר אחר בצירוף איזו סיכה ברצונכם לקבל וכתובת האימייל שלכם בתגובה (אם אינכם רוצים לפרסם את כתובת האימייל אז שלחו לי אותה בצירוף השם בו הגבתם אל: theremotecontrolsblog@gmail.com) 
אני אערוך הגרלה בין המשתתפים, אבקש במייל את כתובת הזוכים ואשלח את הסיכה הרצויה! :) 
*ממליצה להשתתף כי זה ממש קל והסיכוי שלכם לזכות ממש גדול! 

ודבר אחרון - תמונות מהכנס ניתן לראות באלבום הפייסבוק שלי (בכנס הבא אשב יותר קרוב ואבוא עם עדשת זום!): 
אלבום תמונות מהכנס

תודה שקראתם, אשמח לתגובות.